1 הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־חסד נאספים באין מבין כי־מפני הרעה נאסף הצדיק׃

2 יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו׃

3 ואתם קרבו־הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

4 על־מי תתענגו על־מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא־אתם ילדי־פשע זרע שקר׃

5 הנחמים באלים תחת כל־עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

6 בחלקי־נחל חלקך הם הם גורלך גם־להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

7 על הר־גבה ונשא שמת משכבך גם־שם עלית לזבח זבח׃

8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד־מרחק ותשפילי עד־שאול׃

10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על־כן לא חלית׃

11 ואת־מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא־שמת על־לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

12 אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך׃

13 בזעקך יצילך קבוציך ואת־כלם ישא־רוח יקח־הבל והחוסה בי ינחל־ארץ ויירש הר־קדשי׃

14 ואמר סלו־סלו פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ ס

15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת־דכא ושפל־רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי־רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

19 בורא [נוב כ] (ניב ק) שפתים שלום ׀ שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

21 אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ ס