1 לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 2 ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס

3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו ׃ 5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ ס

6 וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃ 7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ ס

9 כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ 10 לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ 11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃ 12 כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ 13 תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ ס 14 כי ׀ הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃

15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ 16 ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃ 17 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ 18 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃ 19 והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ 20 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ 21 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃ 22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ ס