1 דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל׃

2 שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃

3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃

4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃

5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם׃

6 כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃

7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

8 אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה׃

9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

11 הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה׃

12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם׃ ס

13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

14 קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה׃

15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

18 מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו׃

19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה׃

20 גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ פ