1 וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר׃ 2 צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃

4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 5 ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים ׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃

6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 7 כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן׃ 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ פ

9 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 10 דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען׃ 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה׃ 12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט׃ 13 והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם׃ 14 את ׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה׃

16 ואם־בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 17 ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 18 או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 19 גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימיתנו׃ 20 ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת׃ 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו׃

22 ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה׃ 23 או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 25 והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש׃ 26 ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם׃ 28 כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו׃

29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃

30 כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות׃ 31 ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת׃ 32 ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן׃ 33 ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו׃ 34 ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ פ